עכשיו זה הזמן ללמוד לנגן מושלם
הגדרות מכלול מרחב הזמן במוזיקה
אחחחח....... זמן ... . . . .
מרגיש לי כמו אגם ענקית משירו של רמי פורטיס. מרחב אין סופי של אפשרויות...
אך מהו זמן בכלל?.. . . . . .
מהו זמן ביחס למוזיקה? .. . . . . .
ואיך הוא חל עליה?.. . . . . . . . .
מהו זמן?
זמן הוא בהכרח היחס הקיים בין שני אירועים או יותר.
אנו מבחינים בקיומו של הזמן בעזרת שינוי- אירועה חדש (תופעה) אשר קורה ומסמן לנו על חלוף פרק זמן מסוים.
רובנו תופסים את הזמן כציר מדידה הפועל על עיקרון ההתקדמות ובו ניתן להציב אירועים שקרו ושייכים לעבר, אירועים שקורים ברגע נתון ושייכים להווה ואירועים שיקרו ושייכים לעתיד.
אנו, המודדים, תופסים את סדר הופעת האירועים שקרו בעבר, קורים הווה ויקרו בעתיד אחד ביחס לשני בצורה הבאה:
עבר: השינוי שקדם להווה הינו עבר, שינוי זה קיים בזיכרוננו והוא בהכרח שינוי לא ניתן להשפיע עליו פיזית.
הווה: הינו יכולת התודעה להעיד בזמן נתון, זמן אמת על שינוי שקורה וביכולתנו להשפיע עליו בעתיד.
עתיד: השינוי שיבוא הינו עתיד וניתן להשפיע עליו על ידי דימוי התקדמות מהלך התרחישים במציאות.
כאמור, ללא השינויים לא היינו מבחינים בקיומו של הזמן, אך האם הזמן הוא דבר קיים ומוחלט?
או תחושתי, סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם?
קיימות שני גישות מדעיות ופילוסופיות עיקריות לגבי המושג זמן.
האחת היא הגישה האובייקטיבית והשנייה היא הגישה הסובייקטיבית.
אייזיק ניוטון
גוטפריד וילהלם לייבניץ
הגישה האובייקטיבית
הגישה האובייקטיבית של הפיזיקאי ומתמטיקאי אייזיק ניוטון גורסת כי הזמן הינו מוחלט ואילו אנו רק מבחינים בו ומשווים משכי זמן של תהליכים שונים הקורים סביבנו וכך מפתחים תחושת זמן תודעתית משלנו, גישה זו גורסת כי הזמן היה קיים תיאורטית גם ללא גופים ושינוים שהיה הזמן נמדד ביחס אליהם.
הגישה הסובייקטיבית
הגישה הסובייקטיבית של המתמטיקאי פילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ גורסת כי הזמן הינו נגזרת של התודעה והוא הביטוי של היכולת התודעתית להבחין בין שינויים.
התיאוריה של לייבניץ אומרת שבמידה והכול יקפא והזמן לא יעבור, לא תהייה לזמן משמעות ממשית בזכות עצמו, דבר זה מבטל את כל התיאוריות הקשורות לחזרה בזמן- עקב חוסר קיומו של הזמן.
(והורסת לי אישית את הסרט האלמותי בחזרה לעתיד.)
הזמן עובר מהר כשנהנים
התיאוריה של לייבניץ אומרת שכל אחד יכול לחוש פרק זמן בצורה שונה. אמחיש לכם זאת באמצעות דוגמא;
מורה יכול ללמד היסטוריה במשך שעה ולגרום לתלמידים לחוות את השיעור בצורה מהנה או בצורה משעממת.
בדרך כלל השעה המשעממת לא "תזוז"- ותרגיש לתלמידים כאילו המחוגים מזדחלים להם באיטיות נוראה על פני השעון ואילו השעה המעניינת תחלוף ותיגמר מהר עוד לפני שהתלמידים ישימו לב.
לפיכך שעה אחת (משעממת) לא שקולה לשעה שנייה (מעניינת) ברמה התודעתית בזכות תחושת המהירות התודעתית.
די מעניין מה שהשניים אומרים...
אז מה הקשר בין זמן למוזיקה?
קיימים שני אספקטים עיקריים בהם אנו תופסים את הזמן בעולם המוזיקה.
אספקט אחד מתייחס למדידת משך היצירה באמצעות כלים מכנים כמו שעון או מטרונום,
ואספקט שני מתייחס למשך הזמן הסובייקטיבי הנדרש להבנת המסר הסמוי והגלוי ביצירה המוזיקלית על כל פניה ובמילותיה וצורת הגשתן (באם ישנן מילים) ולא ניתן למדידה כיוון שהוא משתנה מאדם לאדם בזכות השקפות עולם, אסוציאציות אישיות וקולקטיביות ותובנות מוזיקליות שונות.
כשתגדל תבין ...
מוזיקה היא אמנות אשר דורשת זמן, ממש בדומה לסרטים או הצגות פרק הזמן נגזר מאורכה של היצירה ולא להפך. בכדי לשמוע יצירה שלמה דרוש פרק זמן אשר נגמר רק לאחר שהיצירה הוצגה על כל חלקיה.
אין המשך היצירה מעיד על הטיב או להפך, חלקי היצירה נמשכים כל עוד למלחין יש מה "לומר" ביצירתו.
לצורך העניין; משכה של יצירה קצרה יכול להיות גם שנייה אחת, הקשיבו לאות הפתיחה של מערכת ההפעלה של המחשב שלכם ברגע שסיים לעלות. כן כן זו יצירה מוזיקלית ויש שיאמרו גאונית!
לעומת זאת יצירה קלאסית מרובת פרקים וארוכה יכולה להימשך גם כמה שעות ולהיות לא פחות גאונית.
כידוע יצירה מוזיקלית בדרך כלל מחולקת לחלקים אשר נשמעים כמו "שאלות" ו"תשובות", במוזיקה הקלה קוראים לחלקי השיר בית ופזמון, במוזיקת הג'אז נקראים לחלקים A ו-B והמוזיקה הקלאסית מחולקת לפרקים ממוספרים.
באמנות הציור לדוגמא, מימד הזמן נתפס קצת אחרת מכיוון שניתן לראות יצירה שלמה על כל חלקיה במבט אחד, אך אין זה אומר שלא צריך זמן בכדי להבין מה ראינו ולחוות את משמעותה של היצירה עבורנו.
לכן, מימד הזמן באמנות הציור הוא סובייקטיבי משום שההעמקה ביצירה דורשת זמן לא מוגדר אשר משתנה מאדם אחד לאחר בזכות השקפות העולם ותובנות שונות, כל יצירה מעלה בכל אחד מאיתנו אסוציאציות שונות העלולות להיות מושפעות ממצב נפשי נשתנה.
מכירים את זה שברגעים של משבר לכל שיר ברדיו יש משמעות גדולה יותר... גם אם זה שיר שאתמול לא דיבר אלינו בכלל היום הוא משקף את רגשותינו העמוקים ביותר ומרגיש כאילו נכתב עלינו ומבטא אותנו הכי טוב. מה שהבנו אתמול זה לא מה שאנחנו מבינים היום וזה לא מה שנבין מחר.
Marty McFly: I guess you guys aren't ready for that yet. But your kids are gonna love it.
ישנן יצירות מרובות פרטים ובעלות עומקים גדולים, ביצירות כאלו אפשר להתעמק במשך שנים ולגלות בהן דברים חדשים ומרתקים בכל פעם.
בדומה לאמנות הציור, גם ביצירה מוזיקלית ניתן להתעמק במשך שנים באמצעות שמיעות חוזרות של היצירה ולגלות בה עומקים חדשים ומרגשים בכל האזנה.
בארונית הדיסקים שלי נמצא האלבום הראשון שקניתי בחיי בשנת 1994, אז הייתי בן 9, אלבום שאני שומע עד עצם היום הזה ואני מרגיש שהוא לא נגמר לי, כאילו הוא מספק לי אינפורמציה חדשה בכל פעם שאני מאזין לו. אלבום בעל אינספור רבדים ורעיונות מוזיקליים מדהימים ומרתקים שלא מפסיקים לצוץ להם מבעד למלודיות הבשרניות, הרכות והעוטפות כשמיכת פוך לאורך האלבום כולו . אני מדבר על האלבום Seal שראה אור בשנת 1991, שמו של האלבום נקרא על שם האמן עצמו, Seal. אני יכול לומר בפה מלא שאלבום זה ימשיך ללוות אותי כל חיי בזכות עומקיו האין סופיים.
בעייני זה אלבום קסום משום שאורכו האובייקטיבי נמשך על פני 52 דקות אבל סובייקטיבית, אישית, אני מגלה אותו שוב ושוב כבר 20 שנה ואני בטוח שעוד רב הנסתר על הגלוי באלבום זה.
אז מהו זמן במוזיקה?
משך היצירה או כמה זמן לוקח לנו להבין וללמוד את המסר הגלוי והסמוי מאחורי המילים והצלילים?
מה היצירה סיפרה לנו בעבר או מה היא מספרת לנו עכשיו או שבכלל נבין אותה מחדש רק בעתיד?
מכיוון שאת השאלה הפילוסופית הזאת כל אחד צריך לשאול את עצמו, אניח לה לעת עתה ואמשיך למונחי הזמן האובייקטיביים בעולם המוזיקה.
זמן אובייקטיבי במוזיקה
משתני המוזיקה כולם תלויים בשלושת האלמנטים המוזיקליים הבסיסיים שהם גובה צליל, שקט ומשכם, בכדי ששאר המשתנים כמו מלודיה הרמוניה, גוון, מרקם, ארטיקולציה יתקיימו, נדרש לנו בראש ובראשונה צליל ולאחר מכן שינוי הבא לאחר פרק זמן מסוים, את פרק הזמן החל בין השינויים הללו (תחילת צליל וסיומו ומשך השקט עד לתחילת הצליל הבא) אנו מודדים באמצעות אמות מידה מוזיקליות אשר נכללות תחת ההגדרה קצב.
קצב
הקצב מתאר חזרה של פעמות במרווחי זמן קבועים או משתנים, הפעמות נתחמות בתוך תיבות המסמנות את מחזוריותן. בהעדר תפיסת הקצב, לא נוכל לסדר את משכם של הצלילים וההפסקות באופן מחזורי או מדויק על פני הפעמות או ביניהן במרחב הזמן.
המושג קצב מורכב מכמה גורמים:
מפעם \ משקל - קבוצות מחזוריות של מס' פעמות הנתחמות בתיבות.
BPM \ מהירות - נמדדת בתדירות הפעימות ביחס לדקה.
מקצבים - תבניות ריתמיות של משך צליל ושתקים לסירוגין.
שתקים הם סימני משך השקט בין הצלילים- גם את משך השקט בין הצלילים מודדים.
שימוש במשתנים קצביים אלו קיים בכל היצירות המוזיקליות ומייצר תחושה שונה בזכות התייחסות לכל אחד מגורמים אלו ביצירה.
לדוגמא: ניקח יצירה אחת ונשנה אותה קצבית, כל פעם האופן שונה. פעם אחת נשנה את מהירותה, פעם את המשקל ופעם את המקצב של התופים, הפריטה בגיטרה או כול כלי אחר.
אפשר גם לשנות יותר ממשתנה אחד בכל פעם ובכך מעניקים אלף פנים ליצירה אחת :)
נסו זאת וגלו עולם חדש בכל יצירה.
Marty McFly: If you put your mind to it, you can accomplish anything.
חלוקת הזמן ליחידות מידה קצביות
כאשר אנו ניגשים למדוד את משך היצירה, עומדות בפנינו שתי אפשרויות,
מדידת משך היצירה בעזרת שעון אוניברסאלי רגיל. לדוגמא: אורכו של השיר Time של Pink Floyd נמשך על פני 7 דקות ו 5 שניות (7:05)
מדידת תדירות הפעימות ביצירה ומהירותן וקיבוצן לתיבות מוזיקליות בעזרת מכשיר הקוצב\מודד זמן בחלוקות לא אוניברסאליות- ביחס לדקה: מטרונום
כאשר אנו מדברים על זמן אוניברסאלי, אנו מדברים על זמן שרוב בני האדם מסכימים עליו ונקבע כדבר מחזורי אשר כלל העולם חי ועובד לפיו - היממה.
יממה היא משך הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב שלם על צירו ("סביב עצמו").
משך זמן היממה ארוך מידי בכדי שנוכל להתמצא בו בקלות ובדייקנות, בעבר תיאמו זמנים על פי השמש והיום על פי השעון - מה שנשמע לנו כל כך טריוויאלי.
בכדי לעקוב אחרי הזמן בדייקנות יצרו חלוקה קבוע מוסכמת שכולנו חיים על פיה.
את משך זמן היממה מחלקים ל-24 אמות מידה שוות הנקראות שעות.
כל שעה ביממה מחלקים לתת חלוקה של 60 אמות מידה שוות הנקראות דקות
וכל דקה מחלקים ל60 אמות מידה שוות הנקראות שניות.
רובנו חווים את היממה ביחס מצטבר ולא בתתי חלוקה של סיבוב כדור הארץ על צירו.
תתי חלוקה: > יממה חלקי 24 חלקי 60 חלקי 60 = שנייה אחת
יחס מצטבר: > שנייה אחת כפול 60 כפול 60 כפול 24 = יממה
יחס מצטבר במוזיקה
(שימו לב: ניתן ליחס לפעמה מספר משכים אך לצורך ההדגמות נשתמש בסימן הרבע -♩-¼ )
את אמות המידה המוזיקליות, פעמות בודדות (♩) או תיבות של פעמות (קבוצות מחזוריות), בדרך כלל נאמוד ביחס מצטבר ולא בתתי לחוקה כיוון שאנו עוסקים בהתקדמות היצירה ולא בחלוקתה לגורמים.
דוגמא ליחס מצטבר:
♩+♩+♩+♩ = ¼+¼+¼+¼ = תיבה המכילה ארבעה רבעים = שלם
חלוקה ליחידות ותתי יחידות אנחנו עושים בשלבי הלימוד ההתחלתיים ובזמן קריאת תווים או אקורדים בצורה נקודתית בתחום התיבה, וזאת בכדי לוודא שאנחנו קוראים נכון ולא בכדיי למדוד את אורך היצירה כולה.
כאמור, במוזיקה נצבור מכלול של פעמות (Beats-♩),שאותן נשווה ל"שניות" מוזיקאליות, לקבוצות מחזוריות הנקראות תיבות (Bars), שאותן נשווה ל"דקה" מוזיקאלית, ומכלול של תיבות ירכיבו בתים ופזמונים שאותם נשווה ל"שעה" מוזיקלית וכל אלו יחד ירכיבו לנו יצירה מוזיקלית שאותה נשווה ל"יממה".
*כאמור משכה של יצירה מוזיקלית יכול גם להיות שתי פעמות.
התיבה המוזיקלית
תיבה מסמנת לנו קטע זמן המוגדר על ידי מחזור פעמות או במילה אחת- משקלים. המשקלים מסומנים לנו על ידי שברים בתחילת היצירה או במהלכה במידה ויש שינוי בכמות הפעימות בתיבה בקטע ספציפי.
סימון משקל בתחילת יצירה
סימונים לשינוי משקל במהלך היצירה
סימון משקלים
סימון המשקל הבסיסי ביותר ארבעה רבעים מורה על מחזור של 4 פעימות בתיבה ומציב מודל אמת מידה השוואתי ועל פיו
נמדדת היחסיות כלפי חלוקות משקלים אחרות כמו שלושה רבעים או שני רבעים.
לומר שחילקנו תיבה לשני רבעים או שלושה רבעים זה דבר מוזר ונוגד את כל מה שלימדו אותנו בבית הספר. דבר זה לא מסתדר בהיגיון הפשוט משום שאם נחלק שלם לשני חלקים שווים נקבל שני חצאים ואם נחלק שלם לשלוש חלקים שווים נקבל שלושה שלישים.
"טעות" החישוב המצחיקה הזאת איננה טעות כלל וכלל, השימוש בשברי השלם השגויים נועד לנוחות הקריאה. כלומר: יש למדוד את התיבה ביחס מצטבר של פעמות (רבעים) ולא בחלוקת השלם.
לדוגמא: נאמר שאורכה של תיבה הוא 4 שניות- מכאן יוצא שרבע תיבה שווה לשנייה אחת.
♩+♩+♩+♩=תיבה במשקל ארבעה רבעים או משך של 4 שניות בזמן אוניברסאלי
מכאן יוצא שהוראת המשקל שלושה רבעים בתחילת היצירה מורה עלינו כנגנים לנגן שנייה פחות בכל מחזור\תיבה.
♩+♩+♩=תיבה במשקל שלושה רבעים או משך של 3 שניות בזמן אוניברסאלי.
והוראת המשקל חמישה רבעים בתחילת היצירה מורה עלינו כנגנים לצבור או להוסיף רבע נוסף בכל מחזור\תיבה.
תיבה במשקל חמישה רבעים או משך של 5 שניות בזמן אוניברסאלי=♩+♩+♩+♩+♩
באופן זה הנגן יכול לדעת את אורכן של תיבות על ידי פעולות פשוטות של הוספה וחיסור פעמות - יחס מצטבר.
אם הנגן היה צריך להתמודד עם חישובי זמן שאורכם משתנה באופן לא יחסי למודל הרבעים בין התיבות, היה הנגן מתקשה לבצע חלוקות אילו בזמן אמת.
קיימות עוד חלוקות רבות בעולם המוזיקה המתבססות על חלוקת התיבה לשמיניות, לחלקי 16 ולחלוקות נוספות שלא ניכנס אליהם בכתבה זו.
מִפְעָם (טמפו)
מפעם הוא מונח המגדיר את מהירות הקצב בלחן מסוים ונמדד באופן יחסי לדקה באמצעות שיטת ה.BPM
בצורה זאת מלחין יכול לכתוב את המהירות בה התכוון שיצירתו תנוגן להעביר את האינפורמציה הלאה גם לאנשים אותם לא פגש ומעוניינים לנגן את יצירותיו.
BPM- Beats Per Minute - או בעברית - פעמות לדקה, היא שיטה לפיה ניתן למדוד המהירות היחסית של תדירות הפעמות במנגינה לעומת דקה אחת.
לדוגמה: תדירות הפעמות בקטע היא 60 לדקה וברצוננו לדעת מהי מהירותה של פעמה אחת, בקשה צנוע לא?...
לפניכם חישוב פשוט:
60 פעמות לחלק ל-60 שניות, התוצאה היא שנייה אחת - 60:60=1
משמע, שמשכה של פעמה אחת עורך שנייה אחת או שבכל שנייה אחת מופיעה פעמה חדשה.
חישוב נוסף:
80 פעמות לחלק ל-60 שניות- 60:80= 0.75
משמע שמשכה של פעמה אחת עורך שלושה רבעיי שנייה או שכל שלושה רבעיי שנייה מופיעה פעמה חדשה.
צורה זאת ניתן לגלות בעזרת מחשבון פשוט מה היא אורכה של פעמה בודדה ביצירה באמצעות חלוקת הדקה בטמפו של היצירה.
למה זה טוב?
לדוגמא: בעריכת סאונד לסרטון חשוב מאוד לתאם את המוזיקה לתמונה ולהפך, בזכות חישוב BPM ניתן לעשות זאת בקלות.
חשוב לומר שקטעים בעלי BPM נמוך יכולים להישמע מהירים יותר משירים בעלי BPM גבוהה בזכות נגינה מהירה בתתי חלוקה של הפעמות או בזכות אשליות מוזיקליות צליליות כאלו ואחרות.
בכדי למדוד BPM קיים מכשיר הנקרא מטרונום אשר מקויל לחלוקות הדקה השונות.
החלוקות נעות החל מ 30 BPM ועד 260 BPM במכשירים הסטנדרטיים, דבר זה תלוי במכשיר, כיום יש גם מכשירי מטרונום דיגיטליים שלא מוגבלים כלל ביכולת החלוקה.
מטרונום (פַּעֲמָן)
המטרונום הינו מכשיר מכאני או דיגיטאלי ייעודי הקוצב פעמות בתדירות קבועה במהירויות השונות בשיטת BPM.
המטרונום בדרך כלל משמיע קול תקתוק או צפצוף דיגיטאלי במרווחי זמן קבועים ומדויקים ובכך מסמן לנו את מקום נפילתה של הפעמה במרחב זמן התיבה. את תחילתה של כל תיבה יסמן המטרונום בעזרת צליל פעמון, במטרונום המכאני או בצליל צפצוף גבוהה במטרונום הדיגיטאלי.
כלומר; כשנכוון את המטרונום לארבע רבעים, ישמיעה המטרונום צליל פעמון אחד ושלושה תקתוקים.
במידה ונכוון את המטרונום לשלושה רבעים, ישמיע צליל פעמון אחד ושני תקתוקים.
כאמור ניתן לשנות את תדירות הופעת הפעמות על ידי כיוון מהירות הBPM במכשיר.
כפי שניתן לראות ביצירה, מעל לטקסט התווים מצד שמאל למעלה, כתובה מהירות הקטע ב BPM (130) ובתחילת הקטע מסומן
משקל של שלושה רבעים בתיבה.
על ידי סימונים אלו ניתן להבין שיש לכוון את המטרונום ל130 פעמות לדקה ולקבוע צליל פעמון בכל רבע שלישי שיסמן לנו את תחילתה של כל תיבה.
עכשיו אפשר ללמוד את השיר, לנגן או לשיר אותו באופן מדויק כמו במקור :)
אז מה היה לנו?? "פלאגים פלטינות..."
אם נסכם בקצרה למדנו מהו זמן אובייקטיבי מוחלט שעל פניו אנו מתאמים את המוזיקה לפי הקצב, שהוא חלוקת הזמן לפעמות בתדירות משתנה הנתחמות בתיבות בעלות קבוצות מחזור שונות הנקראות משקלים המנוגנות בטמפו - מהירות משתנה ואנו נעזרים לשם הדיוק במכשיר הנקרא מטרונום.....
עוד למדנו שהזמן הסובייקטיבי תלוי אך ורק בנקודת ההשקפה שלנו על היצירה, נקודת מבט אשר מושפעת מגורמים חיצוניים שונים בעולם, הגורמים לנו לחוות דברים זהים בצורה שונה אחד מהשני.
Marty McFly: Hey, Doc, we better back up. We don't have enough road to get up to 88.
Dr. Emmett Brown: Roads? Where we're going, we don't need roads.
אני מאחל לכם חיים קצביים ומלאי זמן נגינה
יוסי גיל