השיפור בא בקפיצות

כל מיומנות מצריכה אימון איכותי ובעיקר זמן.
לא זמן במובן של אימון אינטנסיבי של כמה שעות ביום כל שבוע, אלא זמן במובן של התמדה- תהליך שנבנה במשך חודשים ושנים. גם אם האימון בבית הוא מועט ורחוק מלהיות אינטנסיבי. ההתמדה עושה את שלה -"טיפת המים חודרת את הסלע לא מכוח נפילתה, אלא מכוח התמדתה".
אני אישית אופטימי. 
לא משנה באיזה גיל התחלתם ללמוד לנגן, כל עוד תחזרו על הנלמד בשיעור, תנגנו בשביל הכיף בבית, תהיה תוצאה טובה ובהחלט מהנה
כמורה לגיטרה החי את התפתחותם והתקדמותם של תלמידיו בתהליך רכישת המיומנויות השונות הכרוכות בלימוד גיטרה וכנגן גיטרה כיום ותלמיד צעיר ומתחיל בעבר, נוכחתי לגלות כי השיפור בא בקפיצות.
לדוגמה: השיר או המנגינה שלא הצלחת לנגן אתמול מצליחים לך היום מבלי להתאמץ כלל...
אני לא מכיר תלמיד או נגן שזה לא חלק מתהליך ההתפתחות הטבעי שלו- קפיצות.
בהסבר פשוט מנסיוני האישי, תהליך הלמידה הוא לא לינארי ובטח שלא תהליך רכישת המיומנות עצמן - קצב, קואורדינציה, קריאה ופיתוח "רגש" על הכלי.
בכתבה שתרגמתי כאן עבורכם, שפורסמה בכחלק מסדרת סרטונים של TEDed בנושאים המתקשרים בעיקר למוזיקה, מצאתי את תשובה המדעית לנושא האימון והשיפור שלנו כנגנים ואיך ניתן ליצור שיפור משמעותי ויעיל יותר בעזרת כמה טיפים טובים.
אני משוכנע שלאחר שתקראו ותצפו בסרטון תהיו אופטימיים כמוני.
קריאה וציפייה מהנים.

איך להתאמן באופן יעיל

מאת: אני בוזלר ודון גרין

תרגום מאנגלית: יוסי גיל

שליטה במיומנות גוף כלשהי, בין אם מדובר בביצוע פירואט, נגינה בכלי או זריקת כדור בייסבול, דורשת אימון.

אימון: הוא חזרה על פעולה במטרה לשיפור. האימון עוזר לנו לפעול ביתר קלילות, מהירות וביטחון.

אז מה אימון עושה למוחנו שהופך אותנו לטובים יותר בדברים?

למוחנו יש שני סוגים של רקמות נוירונים: חומר אפור וחומר לבן.

החומר האפור מעבד מידע במוח, מעביר מסרים חשמליים וגירויים לתאי עצב. ואילו החומר הלבן עשוי בעיקר מרקמה שומנית ותאי עצב דמויי חוטים.

בכדי שגופנו יוכל לזוז כראוי, מידע צריך לנוע במוחנו מהחומר האפור דרך חוט השדרה ודרך שרשרת של תאי עצב הנקראים אקסונים (Exon) אל שרירינו.

אז איך אימון או חזרתיות משפיע על פעולתו הפנימית של מוחנו?

האקסונים שקיימים בחומר הלבן עטופים בחומר עשוי שומן הנקרא מיילין (Myelin). וזהו כיסוי/מעטה המיילין, הנראה שמשתנה בזכות האימון.

מיילין דומה לבידוד הקיים על כבלים חשמליים. המיילין מונע איבוד אנרגיה של המסרים החשמליים בהם המוח משתמש ובכך מעביר אותם באופן יעיל יותר בדרכי הנוירונים.

  • מספר מחקרים בעכברים מהתקופה האחרונה, מציעים כי החזרתיות של תנועה פיזית מגדילה את שכבות מעטה המיילין שמבודד את האקסונים, וככל שיש יותר שכבות, כך הבידוד סביב שרשראות האקסונים יוצר מן "כביש מהיר" המחבר את המוח אל השריר ובו המידע יכול לעבור באופן טוב יותר.

אז בזמן שאתלטים, שחקנים ואמנים זוקפים את הצלחתם ל"זיכרון שרירי", לשרירים עצמם אין באמת זיכרון.
במקום, תהליך המיילין הנבנה בדרכי הנוירונים הוא זה שנותן לאותם אתלטים ולשחקנים את חדות הביצוע שלהם בזכות דרכי נוירונים יעילות ומהירות יותר. 

אז כמה צריך להתאמן בכדי להגיע לתוצאות משמעותית מספקות?

יש תיאוריות רבות המתיימרות לכמת את מספר השעות והימים ואפילו את שנות האימון שנדרשות בכדי לשלוט במיומנות אמנות.
בינתיים אין לנו מספר קסם, אך אנחנו כן יודעים ששליטה במיומנות היא לא רק עניין של מספר שעות האימון. זה גם עניין של אפקטיביות ואיכות האימון.

מה מגדיר אימון אפקטיבי?

אימון אפקטיבי (כזה שמביא לתוצאה משמעותית באופן יעיל) הוא עקבי, מרוכז מאוד ומסמן במטרה תחום מיומנות או תחום ידע או נקודות חלשות הנמצאות בקצה יכולתו הנוכחית של המתאמן.

אז אם אימון אפקטיבי הוא המפתח להצלחה, איך נוכל להוציא את המירב מזמן האימון שלנו?

נסו את הטיפים הבאים:

1. התאמנו ללא הסחות דעת. צמצמו אותן בכך שתסגרו את המחשב או הטלוויזיה והכניסו את הטלפון שלכם למצב טיסה.

 

  • במחקר, צפו חוקרים ב260 סטודנטים לומדים. הסטודנטים הצליחו להתרכז במשימותיהם רק 6 דקות בממוצע בכל פעם. מחשבים ניידים, טלפונים ובמיוחד פייסבוק היו השורש לרוב הסחות הדעת.

2. התחילו לאט או באיטיות רבה. קואורדינציה נבנית באמצעות חזרות על תנועה בין אם נכונה או לא נכונה.

אם תגבירו את המהירות באופן הדרגתי, יש לכם יותר סיכוי להצליח לבצע אותן באופן נכון.

3. חזרות בתדירות גבוהה עם הרבה הפסקות הם הרגלי אימון נפוצים של אמני צמרת.

 

  • מחקרים מראים שאמני צמרת רבים ביניהם אתלטים, מוזיקאים ורקדנים, עוסקים בין 50 ל60 שעות בשבוע בפעילויות המשיקות עם תחום אומנותם. רבים מהם מחלקים את שעות היום לאימונים אפקטיביים מרובים בתחומים שונים ולזמן מוגבל לכל אימון.

4. התאמנו מדמיונכם, בפרטי פרטים. זה קצת מפתיע אך מספר מחקרים מציעים שברגע שתנועה פיזית בוצעה פעם אחת, נוכל לשחזרה בעזרת הדמיון בלבד.

 

  • במחקר אחד חולקו 144 שחקני כדורסל לשתי קבוצות. קבוצה א' התאמנה באופן פיזי על זריקה חופשית לסל ביד אחת ואילו קבוצה ב' התאמנה רק באופן מנטאלי (בדימיון). כאשר הקבוצות נבדקו לאחר שבועיים של אימונים, ניתן היה לראות ששתי הקבוצות השתפרו במידה דומה.

ככל שמדענים יתקרבו לחשיפת סודות מוחנו, הבנתנו לגבי מהו אימון אפקטיבי רק ילך ומשתפר.
בינתיים, אימון אפקטבי הוא הדרך הטובה ביותר שיש לנו בכדי לדחוף את יכולותינו אל הקצה, לכבוש פסגות נוספות ולמקסם את הפוטנציאל שלנו.

שלכם, יוסי גיל

  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram Social Icon
  • SoundCloud Social Icon