נעים מאוד, אני תיאוריה, ואיך קוראים לך?

היי חברים, מטרת כתבה זו היא ללמדכם את חשיבותו של הידע התיאורטי הבסיסי ביותר, לקרב ולהביא אתכם למקום בו תרצו לדעת עוד על עולם תיאוריית הבסיס במוזיקה.

 

בהמשך אתאר כמה סיטואציות חברתיות-מוזיקליות בהן נתקלתי באופן אישי כנגן מתחיל. סיטואציות שהיו יכולות להיות פשוטות לו היה ברשותי הידע המוזיקלי שברשותי היום.

עוד אספר לכם, על נגנים אחרים שפגשתי שלא ידעו מה לעשות בסיטואציות מוזיקליות כאלו ואחרות, דעות קדומות ועל הפרקטיקה שבתיאוריה ואיך ידע בסיסי משנה את חשיבתכם.

"שמעתי שפוליקר לא יודע תווים בכלל"

בדרך כלל אמנים שאתם שומעים עליהם הינם אנשים בעלי ידע תיאורטי כלשהו, מאיפהשהו ממתישהו, אוטודידקטים או שלמדו עם מורה או כל אחד בעל ידע. אמנים טובים לא כותבים אלבומי מופת במקרה ובאופן עקבי, יש להם שיטה כלשהי ולשיטה הזאת קוראים תיאוריה מוזיקלית.

 

משום מה יש איזו עננה שחורה מסביב למילה תיאוריה בקרב הנגנים המתחילים המתבטאת ברתיעה, התנגדות ופחד מלנסות וללמוד אותה. זה לא פיזיקה 5 יחידות, אפשר להירגע ;) מי שיודע להחזיר עודף מעשרה שקלים ידע להתמודד עם תיאוריית הבסיס די בקלות.

 

לפני כמה שנים פגשתי בנגן גיטרה בחנות מוזיקה ותוך כדי שיחה על כתיבת שירים ומנגינות ועלה נושא התיאוריה.  סיפרתי לו שאני לומד תיאוריה אצל מורה מוכשר ביותר לפסנתר, הוא מלמד אותי רק תיאוריה ואני נהנה ומפיק מעצמי את המיטב. המלצתי גם לו לעשות את אותו הדבר וללכת ללמוד תיאוריה. אותו נגן הסתכל עליי במבט מבוהל ואמר לי שהוא לא רוצה שיגידו לו איך לנגן ומה לנגן ומתי, כאילו הוא פחד שהתיאוריה תעלים או תחליף לו את היצירתיות ואת חופש הביטוי.

אל תפחדו זה לא נושך

באמת בתקופה שבין שחרורי מהצבא ועד לתחילת לימודי ברימון נהגתי ללכת פעמיים בשבוע למורה לפסנתר לשיעורי תיאוריה מרוכזים. (לשם הרקורד: אני נגן גיטרה ובס אז למה דווקא מורה לפסנתר?...)

ברמה התיאורטית אין כל הבדל בין הכלים השונים (כאן אני מדבר על כלים מוזיקליים השייכים למוזיקה המערבית אשר כל טווח צליליהם מחולק לחצאי טונים), מכיוון שהצלילים הבוקעים מהם מתנהגים באופן זהה, סולם דו הוא סולם דו ולא משנה איזה כלי מפיק אותו. אז למה מורה לפסנתר? כי הוא היה הכי טוב בתחום התיאוריה בכל נתניה והסביבה.

 

אני לא חושב שאי פעם השתפרתי כל כך מהר בנגינה, הלחנה ולמידת שירים משמיעה בלבד כמו באותה תקופה קצרה. היה שם שיפור של חמש שנים בחודשים ספורים, צמיחה מואצת של היכולות והבנה, כאילו שנתנו לי מנת סטרואידים מוזיקליים למוח. להפתעתי גם הרמה הפרקטית עלתה בקצב מסחרר.

היום, כמה שנים אחרי, אני מרגיש שאני רואה דרך המוזיקה ומבין אותה מבפנים החוצה כמו ש-Neo רואה את ה-Matrix.

מה תעזור לי תיאוריה בכלל?

למעשה, התיאוריה לא מחליפה את היצירתיות ואת חופש הביטוי המוזיקלי שלכם, התיאוריה נותנת בידינו ארגז כלים ענק ובו יש כלי עבודה לכל משימה ומטרה.

תחשבו שאתם הולכים למכונאי רכב ומגלים שיש לו רק מברג אחד, וזהו כלי העבודה היחיד שלו בעולם.

המחשבה הראשונה שעולה בראש היא: איך הוא יכול לעבוד ככה וכמה קשה יהיה לו להחליף גלגל או נורה, הרי מברג אחד לא מתאים לכל הברגים ברכב ובטח שלא פותח את הברגים בגלגל. ומה יקרה ברגע שיידרש לעבודה מורכבת יותר כמו להחליף מנוע? תארו לכם כמה קשה ובלתי אפשרי זה יהיה עבורו.

 

עכשיו תחשבו שנותנים לאותו מכונאי ארגז כלים עם כל מה שהוא צריך ועם עוד כלים שהוא יצטרך בעתיד והוא דוחה אותו מהפחד שהפלאייר והפטיש 

יחליפו את חופש הביטוי והיצירתיות המכאנית שלו. הרי שזה מגוחך. אף פלאייר לא יחליף או יקבע את יצירתיותו וחופש הביטוי של המכונאי, הם רק עוד כלים שיעזרו לו בעת הצורך. 

הכלים התיאורטיים רק מעצימים את היצירתיות ומרחיבים את אופקי הביטוי שלנו ובניגוד לפלאייר ופטיש, אינם תופסים מקום. הכלים הללו ילמדו אתכם איך לצאת ממצבי חוסר יצירתיות ויהפכו כל משימה לקלה, יצירתית יותר ומרובת אפשרויות, כל אלו רק יזמינו עוד אנשים לרצות לנגן אתכם ובטח שכלים אלו יעזרו לכם להלחין שירים ו\או מנגינות באופן יעיל ומעניין יותר.

 

משפט שאני שומע המון הוא "אני מרגיש תקוע וחוזר על עצמי בכל השירים שלי."

זאת סיטואציה שאפשר לפתור ולשכוח ממנה ברגע שיש ידע בסיסי יציב.

פירוש המילה תיאוריה?

"תאוריה היא מערכת שלמה ושיטתית של רעיונות המתארת ומסבירה תופעה מסוימת או קבוצת תופעות בעלות קשר."

 

במקרה שלנו, התיאוריה המוזיקלית מסבירה איך זה שצלילים בודדים או קבוצות צלילים נשמעים טוב בסדר מסוים ואיך ניתן להשתמש במערכות צלילים אלו, הנקראות סולמות, באופן שיטתי, יצירתי ומעניין בכל פעם מחדש.

 

"תאוריה מכילה, הרבה פעמים, הגדרות בסיסיות, מספר חוקי טבע\פיזיקה בסיסיים והגדרה של שיטה לגזור מחוקים אלה קביעות והסברים רבים על התופעות."

 

בתיאוריה המוזיקלית הבסיסית ניתן לראות את יחסי הכוחות של הצלילים ואיך ניתן לקבץ מצלילי סולם אקורדים המייצרים תחושת מתח ופתרון - עקרון עליו מבוססת המוזיקה המערבית.

מערכות אקורדים וצלילים שעובדות נכון בעיקרון של מתח ופתרון, נשמעות מיליון דולר! זהו המפתח למוזיקה טובה!

 

"ככול שתאוריה מתאימה יותר למסקנות העולות מניסויים ומתצפיות, כך היא אמינה ושימושית יותר."

 

ובמקרה שלנו: האזנות ותגובה תחושתית רגשית.

את התיאוריה המוזיקלית מזקקים ומשבחים משחר האדם דרך תקופות וסגנונות רבים כך שקיימים כלים מוזיקליים רבים לרכוש מכל סגנון.

 

היצירתיות שלנו צמאה לכלים מוזיקליים חדשים. אחת לתקופה אנו ממצים את עצמנו ומרגישים שעלינו ללמוד ולדעת עוד על עולם הנגינה והמוזיקה והתחומים השונים בו.   

יש בי מלחין שלא מצליח לפרוץ החוצה...

נגנים זמרים ויוצרים רבים שפגשתי במהלך שנותיי כנגן מתחיל או כמוזיקאי בוגר, מתגלגלים שנים עם כלי הנגינה שלהם. כלומר, לומדים לנגן באופן אוטודידקטי על כלי הנגינה שלהם באמצעות השיעורים הקיימים ב- Youtube או בספרות לנגינה בסיסית, ומעולם לא חצו את הקו שבין הפרקטיקה אותה הם מבצעים על כלי הנגינה שברשותם (לפעמים גם בצורה נהדרת) לתוך האזור התיאורטי שמסביר באופן פשוט מדוע הם עושים את מה שהם עושים ומדוע זה נשמע טוב כל כך.

 

בעקבות חוסר הידע, אותם נגנים לא יודעים לומר או לשייך את הצלילים או את האקורדים אותם הם מנגנים בשירים או קטעים מוזיקליים אחרים לכדי סולם או קונטקסט מוזיקלי כלשהו, דבר היוצר תחושת "תקיעות" או "עמידה במקום" ברמת היצירתיות והזרימה שלהם כנגנים או מלחינים.

 

כאוטודידקט מושבע אני מוכרח לומר שללא ההכוונה הנכונה ממורים מקצועיים, פלוס שלוש שנות לימוד מרוכזות בבית הספר רימון למוזיקה, לא הייתה לי היכולת להבין לעומק את כלי הנגינה ואת המוזיקה ובטח שלא ללמוד בקלות רבה כל כך קטעים מוזיקליים מורכבים או להלחין.

אפשר לומר שהידע שלי היום מהווה כ-90 אחוז מיכולת הלימוד העצמי המהירה שלי.

"רק שלא יבקשו ממני לאלתר..."

לא פעם נתקלתי בנגנים ,גיטריסטים ובסיסטים בעיקר, שלא ידעו מימינם ומשמאלם ברגע שנתבקשו לאלתר סולו או לשכתב ריף מוכר או להלחין שיר לזמר שביקש את שירותיהם כמלחינים או לשנות טון של שיר או קטע מוזיקאלי כלשהו (ביצוע טראנספוזיציה - השאה).

 

כאשר אלתרו סולו נפלטה לה נגינה על סולם פנטטוני בעליה ובירידה בצורה טכנית ולא מוזיקלית. וכשהתבקשו להלחין שיר הם עברו להלחנה בשיטת הרולטה הרוסית. כלומר, זורקים את כל האקורדים שהם יודעים על הגיטרה ומקווים שיצא משהו טוב ואז משפצים את זה עד לקצה היכולת. ברוב המקרים אותם נגנים\מלחינים לא היו קונים את האלבום של עצמם.

 

האמת היא שהמון נגנים לא יודעים סולמות או לשייך צלילים לסולם ושלא נדבר על בניית אקורדים ושינוי סולמות במהלך נגינה.

בדרך כלל הבסיסטים הלא מלומדים מבינים מהלכים של 1, 5 ו-7b, לדוגמה: דו (C), סול (G) ו-סי במול (Bb) באקורד דו מינור או מז'ור (Cm\C), בתבניות קצביות שונות.

בדרך כלל הגיטריסטים הלא מלומדים יודעים סולם פנטטוני בפוזיציה מינורית ראשונה ב-לה (A) או ב-מי (E).

לו אותם בסיסטים וגיטריסטים היו שולטים בידע הסולמי הבסיסי או קצת מעבר, היו מבינים את משמעותו הפונקציונאלית של כל צליל וכל אקורד ויודעים את המרווחים בין הצלילים והאקורדים, הם היו מבצעים זאת בקלות, ביצירתיות, בכיף גדול וללא כל בעיה.

לו היה לי אז את הידע שיש לי היום...

כשהתחלתי לנגן בלהקה בגיל 16 נדרשתי לא פעם לאלתר קטע סולו גיטרה בשיר. "סולו?" הייתי אומר, "אני?... תנו לי לעבוד על זה."

במקום לאלתר סולו במקום, מה שהיה לי קל היום, הייתי מכין את הסולו בבית. היו יוצאים לי סולואים יפים בסך הכול, מאוד מלודיים, אבל הזמן ותעצומות הנפש שזה היה גוזל ממני היו גדולים.

בואו נגיד שאלתורים לא היו שם יותר מידי.. אבל זה היה מוצלח בכל מקרה :)

טיפ

מניסיוני, בשביל סולו או קטע מוזיקאלי טובים לא צריך להיות נגן טכני או מהיר בטירוף.

צריך קצת רגש ומלודיה טובה וזה עושה את העבודה. 

אני מאמין ש...

אני מאמין שמוזיקאי טוב הוא קודם כל מי שיש לו מה לומר, לומר זה לא בהכרח מילים, הדבר גם יכול להתבטא במנגינה קצרה עם אמירה חזקה. מנגינה טובה יכולה להיות גם מנגינה בשני צלילים ולפעמים גם בצליל אחד. הדבר מתחיל מבפנים ויוצא החוצה כמו בשיר של יהונתן גפן - איך שיר נולד.

יש שורה נוספת שאני מאוד אוהב בשיר של אברהם חלפי שבעיני אומרת הכול: "שיר, מתי הוא מתחיל? כשבלב רועד מיתר." 

ואם הם אמרו...

 

מה שאומר, שמוזיקאי טוב גם יכול להיות נגן לא מיומן בטכניקות גבוהות ואפילו זמר עם קול מכוער לכל הדעות. אך מוזיקאי טוב יזיז לכם משהו בפנים גם עם גיטרה לא מכוונת ועם קול סודק זכוכיות. וזה בזכות כך שיש לו באמת מה לומר, עם הרבה כוונה ואמת. בעיניי אלו הם הכישורים הכי נכונים לכך.

בואו נאמר שאפשר להכין רשימה של אמנים ישראליים ובינלאומיים שלא היו עוברים אודישן אחד בתוכנית ריאליטי ובכל זאת יש להם קהל מאזינים ומעריצים אדיר. 

אין דרך אחת להלחין

אני אישית מאמין שאין דרך אחת להלחין.

 

1) אפשר להלחין מהידיים. פשוט לרוץ על סולם באופן טכני ולגלות רעיון יפה שלא הייתם חושבים עליו סתם כך, "תמסגרו" אותו ותפתחו אותו הלאה.

2) אפשר להלחין בראש קטע מלודי או הרמוני ו"להוציא" אותו אל הכלי ולפתח אותו הלאה.

3) לפעמים הלחן פשוט שם במקרה, מתנגן לו מתוך המילים.

4) אפשר גם לנגן מהלך אקורדים מקובל ולזרום משם.

 

כל אחד מהמקרים הללו יגרה את המחשבה ויגרום לה לייצר המשכיות ליצירה החלקית הקיימת. ובדיוק שם אנו זקוקים לתיאוריה שתעזור לנו להשלים את המלאכה באופן היעיל והטוב ביותר.

כמה מילות סיכום

ללא ספק ידע הוא כוח. קלישאה שהוכיחה עצמה אלפי פעמים.

ומכאן שידע מוזיקאלי הוא כוחם של הנגן והמלחין.

 

בכתבה זו נוכחנו לגלות שלאמנים גדולים יש ידע מוזיקאלי ותיאורטי נרחב, מה שעוזר להם להמשיך ולייצר מוזיקה טובה כל פעם מחדש.

 

  • דברנו על כך שבכדי ללמוד ולהבין את התיאוריה המוזיקאלית יש לדעת פעולות חישוב פשוטות.

 

  • סיפרתי לכם שמוזיקה טובה לא מצריכה בהכרח נגינה מהירה או טכנית מאוד על כלי הנגינה.

 

  • דברנו על הקלות שבה ניתן לאלתר מבלי להישמע סתמיים. 

 

  • על שיטות שונות להלחנה של שיר או סולו.

גלו את עצמכם ואת הכלי שלכם בכל פעם מחדש באמצעות קצת ידע שישנה לכם את ההסתכלות על עולם המוזיקה והנגינה.

 

נתראה בשיעור תיאוריה.

 

שלכם, יוסי גיל.

  • Facebook Social Icon
  • YouTube Social  Icon
  • Instagram Social Icon
  • SoundCloud Social Icon